"דלקת מפרקים ניוונית" (אוסטיאוארטריטיס) הינו מצב שבו החיבור הטבעי בין עצמות המפרק (הסחוס) נשחק. המצב מלווה בתהליך דלקתי במפרק וברקמות הסובבות אותו ולרוב מתאפיין בתקופות סוערות יותר ותקופות סוערות פחות (כרוני). כאשר מצב זה מתרחש עצמות המפרקים בסופו של דבר מתככחות זו בזו, דבר המוביל לכאבים, נוקשות, הגבלה ביכולת תנועת המפרק ואף לשינוי צורה של ציר הרגל.
מהם הגורמים לאוסאוארטריטיס (שחיקת מפרקים)?
הגורם השכיח ביותר לשחיקת המפרקים הגדולים בגוף האדם הוא הגיל – כיוון שככל שמתבגרים היכולת של הסחוס להחלים ולהיבנות מחדש פוחתת וכך השחיקה גדלה וגדלה לאורך זמן. המחלה פוגעת כיום בכשישים אחוז מהגברים מעל גיל 65 ובכשבעים אחוז מהנשים מעל גיל 65.
גורמים נוספים
משקל – משקל גבוה מגדיל את העומס על המפרקים נושאי המשקל - הירכיים והברכיים.
תורשה – ישנן מוטציות גנטיות שעשויות להגביר את הסיכויים של אדם לחלות בדלקת מפרקים. וכמו כן ייתכן שמבנה מולד או שהתפתח באופן חריג בילדות עשוי להוביל לשחיקת הסחוסים ובעקבות כך לדלקת מפרקים ניוונית.
פגיעות חוזרות וטראומה – לרוב נגרם כתוצאה מסוג העבודה שאדם עוסק בה רבות בחייו. אנשים עם עיסוקים מסויימים הכוללים פעילות המפעילה לחץ מאסיבי על המפרק כגון הרמת משאות כבדים או כריעה מרובה נוטים יותר לפתח דלקת מפרקים בעקבות הלחץ התמידי על המפרק.
מחלות נוספות - אנשים החולים ב"דלקת פרקים שגרונית" (ארטריטיס ראומטואידי), הסוג השני הנפוץ ביותר של דלקת מפרקים, נוטים לפתח שינויים ניוונים במפרקים. בנוסף, פגיעה באספקת הדם לעצמות המפרק (נמק א-וסקולרי) עשויה לגרור לפגיעה סחוסית.
סימפטומים של אוסטאוארטריטיס (שחיקת מפרקים)
כאבים במפרק בעיקר בעת פעילות נושאת משקל
נפיחות
חמימות באיזור המפרק
נוקשות במפרק לרוב בבקרים או לאחר ישיבה ממושכת
מוגבלות בתנועה של המפרק, דבר המקשה על רוב פעילות היומיום כגון עליה וירידה במרגות, קימה מכסא, כניסה לרכב, עבודות הבית והליכה.
רעשים כגון נקישות וקליקים מהמפרק בזמן הליכה
איך אוסטיאוארטריטיס (דלקת מפרקים ניוונית) מאובחנת?
האבחנה של דלקת מפרקים תתחיל בשיחה עם האורתופד אשר במהלכה תתושאל ביחס להיסטוריה הרפואית ולסימפטומים הנוכחיים. יתרשם מתבנית ההליכה ויבצע בדיקה גופנית של המפרק הכואב כגון טווח התנועה, יציבות, כאבים ושורה של מבחנים אורטופדיים כמידת הצורך. לאחר מכן הרופא יפנה לרוב לבדיקות נוספות העשויות לכלול צילום X-RAY שבאמצעותו ניתן יהיה לראות האם קיים נזק בעצמות והאם אכן יש אובדן של הסחוס המתבטא בהיצרות המרווח המפרקי. לעיתים פחות שכיחות במידה והרופא ימצא לנכון יפנה גם לסוגי דימות נוספים כגון CT או MRI על מנת לראות האם יש נזק לרקמות רכות במפרק או לצורך הסתכלות גרמית מדוייקת יותר.
לאחר שקלול כל הפרמטרים והבדיקות הרופא יתן את המלצתו לגבי המשך הטיפול. לרוב ההמלצה עשויה להיות על התחלתו של טיפול שמרני הכולל בין השאר :
הורדה במשקל
פיזיותרפיה ופעילות גופנית לחיזוק השרירים סביב המפרק כמו גם מגוון רחב של טיפולים אלטרנטיביים שמרניים
הפחתת עומס מהמפרק באמצעות מקל הליכה
משככי כאבים ותרופות אנטי-דלקתיות, הזרקה של חומצה הילרונית וכו'
המחלה אינה ניתנת לריפוי אולם הטיפול עשוי להקל על הסימפטומים. מטרת הטיפול היא להקל על הכאב, להפחית מגבלות תנועתיות, לספק תמיכה ולאפשר שמירה על חיים פעילים ואיכותיים ככל שהמצב מאפשר.
משמוצו כלל הטיפולים השמרניים ושהגיע המטופל להחלטה כי המחיר באובדן איכות החיים והכאבים הוא משמעותי ובלתי נסבל ,אזי לרוב הפתרון הסופי הינו ניתוח להחלפת המפרק – להלן, ניתוח להחלפת ברך וניתוח להחלפת ירך.
יש לזכור כי ניתוח להחלפת מפרק הינו ניתוח שמטרתו היא הפחתת כאבים ושיפור איכות חיים. זהו לא ניתוח דחוף וחשוב ביותר תיאום ציפיות בין המטופל לרופאו ביחס לתועלת האופציונלית מניתוח זה.
ניתוחי החלפת המפרקים מוגדרים על ידי איגוד הבריאות העולמי להיות מבין הניתוחים הטובים ביותר בכירורגיה המודרנית.