ANI (ANALGESIA NOCICEPTION INDEX) - לקחת את השליטה על מערכת העצבים האוטונומית של המטופל!
מוניטור המשמש את המרדים / רופא טיפול נמרץ – לקביעת רמת סטרס ("כאב") במטופל באופן רציף ובזמן אמת.
עובדה היא שמערכת העצבים האוטונומית (ANS) היא זו שאחראית לתגובה לגרוי מכאיב באורגניזם החי, בכל יונק.
שונות קצב הלב (HEART RATE VARIABILITY), והיכולת לנטר שונות זו באמצעי שאינו פולשני, משמשת להערכת רמת הטונוס הפאראסימפטטי.
מוניטור ANI מאפשר לרופא המטפל להשיג שליטה ואיזון (הומיאוסטזיס) בין הטונוס הסימפטטי\פאראסימפטטי, מאזן בין השפעת הורמונים אנבוליים\לקטבוליים, מאפשר איזון בין נוסיספציה (סטרס) / לאנטינוסיספציה (ללא סטרס) בחולה.
"כאב" למעשה הוא תחושה שנובעת מהמון משתנים, אפילו תרבותיים וחינוכיים, וקיימת רק בחולים בהכרה שיודעים לאמר שכואב להם ועד כמה- באופן סובייקטיבי.
מאידך, "נוסיספציה" היא התגובה של מערכת העצבים הסנסורית (ANS) לגירוי מזיק / מכאיב, כתגובה לחתך\פציעה, כתגובה לשינויים טרמיים (חום / קור), כאשר כל גירוי שכזה מפעיל את מערכת העצבים הסימפטטית – מייצרת הפרשת הורמוני סטרס (ציטוקינים, קטכולמינים).
מוניטור ה ANI מודד אך ורק את מערכת העצבים הפאראסימפטטית - כך שמטרת העל של הרופא המטפל להשיג איזון בין המערכות ושליטה בנוסיספציה באמצעות שימוש באנלגטיקה.
יתרונות מערכת ANI:
מוניטור קל להפעלה, להפעלה, הבנה, ניתוח ופירוש הנתונים- בחיבור סנסור שאינו פולשני.
טיטרציה מדויקת של אופיאטים- מאפשר לשלוט ברמת אנלגזיה נאותה – ללא מינון יתר או תת-מינון של חומרים נוגדי כאב \ אופיאטים.
אבחנה באטיולוגיה של אירועים המודינמיים (HR/BP) – האם הם מתרחשים בשל נסיבות אחרות או כתוצאה מסטרס שמופעל על המטופל.
מוניטור מאפשר לצפות\לחזות שינויים המודינמיים במטופל- כאשר רמת הסטרס, רמת הטונוס הפאראסימפטטי נמוך מהרצוי לאורך מספר דקות- בוודאות יופיעו לאחר מכן שינויים המודינמיים הנגרמים מ"כאב".
שליטה טובה יותר בכאב הבתר-ניתוחי – על ידי הומיאוסטזיס של מערכת העצבים האוטונומית- איזון בין הורמונים PRO/ANTI-INFLEMATORY – מניעת כאבים כתוצאה מהתערבות כירורגית במהלך הניתוח – מניעת תהליכים דלקתיים.
עבור ניטור סטרס ביילודים ועד גיל שנתיים קיים מוניטור ה NIPE – אשר מתחבר ישירות אל המוניטור שבמחלקה – ללא צורך הדבקת סנסור נוסף אל גוף המטופל – ופועל על אותו אלגוריתם כמו ה ANI.
